במצב דברים שבו בני זוג החליטו לפנות להליך של גירושין, הרי שאחד הנושאים אשר יהיה עליהם לשים עליו את הדעת, ואשר לו השלכות על עתידם הכלכלי של מי מהצדדים, הנו הנושא של חלוקת הרכוש המשותף. לפיכך, אחד המלחמות הקשות ביותר בבתי המשפט ובתי הדין הנה על הרכוש המשותף, בעוד, כל צד, מנסה לייצר מצב תוצאתי שבו הוא יוצא עם רכוש רב יותר מבן זוגו.

החוק אשר מסדיר את הנושא של חלוקת רכוש במצב של גירושין או פרידה, הנו חוק יחסי ממון בין בני זוג (להלן : "החוק").

בעוד המגמה הרווחת הנה כי, כל הרכוש המשותף אשר נצבר במהלך החיים המשותפים, הנו רכוש אשר יש לחלקו באופן שווה בין הצדדים ללא קשר לעובדה שחלק מהרכוש רשום רק על שמו של אחד מבני הזוג.

סכסוך בענייני חלוקת רכוש ניתן לנהל הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים, שכן, לשתי ערכאות אלו סמכות שיפוט מקבילה בנושא של חלוקת רכוש, כאשר הערכאה אשר אליה תוגש התביעה בנושא של חלוקת רכוש קודם בזמן, היא הערכאה אשר תדון בנושא זה (התחרות בהגשת התביעות בין הערכאות נקראת גם "מרוץ סמכויות").

עוד יצוין כי, בענייני חלוקת רכוש, ישנן שתי צוות חלוקה, האחת מתייחסת לכל אותם בני זוג אשר נישאו לפני שנת 1974 והשניה מתייחסת לכל אותם בני זוג אשר נישאו לאחר שנת 1974 בעוד שעל בני זוג אשר נישאו לאחר שנת 1974 יחול חוק יחסי ממון ואילו על כל אותם בני זוג אשר נישאו לפני שנת 1974 תחול המגמה של הלכת השיתוף (ניתן גם לומר חזקת השיתוף).

לסיכום יצוין כי, חלוקת רכוש תחול על כל הרכוש שצברו בני זוג בהלך חייהם המשותפים לרבות, נכסים, כספים, מיטלטלין וכד', כמו גם חובות משותפים אשר צברו בני זוג במהלך חייהם המשותפים.